מהו קצה גבול היכולת שלך? כמה רחוק אתה יכול להגיע? האם ישנם יריבים אותם אתה לא מסוגל לנצח? האם ישנו שלב בתחרות אותו אינך מסוגל לעבור? האם יש תוצאה שאינך מסוגל להשיג? כמעט לכולם יש גבולות. גבולות מטבעם נועדו לתחום אתכם ולא לאפשר לכם לעבור אותם. מי מציב את הגבולות הללו ומה משמעותם? אתם מציבים את הגבולות שלכם לעצמכם!
הגבולות הללו נוצרים בדרך כלל כתוצאה מההישגים ומהכישלונות שלכם מהעבר וממגוון דעות של אנשים סביבכם על כמה רחוק לדעתם אתם יכול להגיע. אנו משתכנעים בקיומו של גבול כזה ודואגים לא לעבור אותו גם אם יש לנו הזדמנויות לכך...
דוגמא מצויינת לכך היא הסיפור העתיק על רוג'ר באניסטר. הבחור שבר את מחסום 4 דקות לריצת מייל בשנת 1954 ועצר את השעון על 3:59.6. שיא שבזמנו היה מדהים ובלתי נתפס מכיוון שכולם סברו כי ירידה מ- 4 דקות לריצת מייל איננה אפשרית ליצור אנושי. מה שעוד יותר מדהים הוא ששנה אח"כ ירדו 13!!! רצים נוספים מ-4 דקות.
איך ניתן להסביר את זה? רוג'ר שבר מחסום נוסף מעבר לשיא שהשיג, הוא שבר את המחסום הפסיכולוגי אצל רצים אחרים שסברו שגבול היכולת שלהם נמצא בצד שמעל ה-4 דקות. ברגע שראו שזה אפשרי, הם ככל הנראה אמרו לעצמם אם הוא יכול, גם אני יכול! ישנם דוגמאות רבות גם בימינו אנו. קחו למשל את שחקן הטניס הסרבי נובאק ג'וקוביץ.
הבחור לא היה מסוגל במשך שנים לנצח את רוג'ר פדרר ואת רפאל נדאל. ברגע שעשה זאת
לראשונה נשבר המחסום ומאז הוא לא מפסיד להם כמעט. למחסום שבראש יש השפעה כל כך גדולה שאפילו אם תהיו ממש קרובים לניצחון ולשבור את המחסום, משהו יקרה ויגרום לכם להפסיד בסוף. כל זה משום שאינכם מאמינים שזה אפשרי.
מכבי תל אביב בכדורסל עושה פלאים בעזרת המחסום הזה. יריבותיה בישראל במשך שנים לא האמינו שביכולתם לנצח את מכבי, זה הפך לסוג של גבול. כתוצאה מכך, פעמים אינספור חזרה מכבי ת"א מפיגורים גדולים לניצחונות דרמטיים ברגעים האחרונים. לעומת זאת, מי שלא מציב לעצמו גבולות ומאמין ביכולתו באמת, מצליח להגיע הרבה יותר רחוק. מספיק להסתכל על הסרטון הקצר על עומרי כספי כדי להבין זאת. איך שוברים גבולות?
דבר ראשון מנסים להימנע מלהציב אותם, לשאוף להגיע רחוק ולהאמין ביכולתכם לעשות זאת. אם הגבולות כבר קיימים, חייבים להתעמת איתם ולבדוק האם באמת בלתי אפשרי לעבור אותם. שאלות בסגנון של "האם באמת אין סיכוי שאנצח את ירון?", "האם הוא באמת יותר טוב ממני?", "האם ישנה סיבה הגיונית לכך שלא אעבור יותר משלושה סיבובים בתחרות? וכו'.
דרך נוספת לשכנע את עצמכם שהגבולות הם בראש בלבד היא להתעמת ולשבור איזה גבול שלא קשור לחיי הספורט. לפנות למישהו שלא העזתם לפנות אליו, לעשות פעולה שתמיד רציתם ולא היה לכם האומץ לעשותה, להכין משהו שלא האמנתם שאתם מסוגלים. ההצלחה שלכם בשבירת הגבול תחדיר בכם מוטיבציה ואמונה ביכולתכם לשבור את יתר הגבולות.
עוד דרך מצוינת היא שימוש בהדמיות. בהדמיה אנו מדמיינים מצבים מסוימים ואת ההתנהגות הרצויה שלנו במצבים אלו. בהדמיות אתם גם יכולים להתעמת עם הגבולות שלכם ולדמיין את עצמכם מנפצים אותם לרסיסים. אם עושים זאת נכון ולאורך זמן, כשתגיעו לסיטואציה במציאות, תרגישו שכבר הייתם שם והתסריט בדמיון יתרחש לנגד עיניכם גם במציאות. צריך ללמוד איך לעשות הדמיות בצורה נכונה, זה כלי מדהים שפשוט עובד!(סרטון הסבר להדמיות נמצא פה בבלוג).
אז לסיום...תחשבו לרגע...מה הגבולות שלכם? האם הם באמת בלתי שבירים? אולי הגיע הזמן לנפץ אותם? "תכוונו תמיד לירח, אפילו אם תחמיצו אותו, תנחתו בכוכבים".
