מנגנון ההערכה העצמית האוטומאטי

April 9, 2014

 

במהלך תחרות, לפני עלייה לקרב או משחק, מופעל אצלך מנגנון אוטומטי. מנגנון זה,

סוקר את היריב, מודד את הישגיו, את תוצאות העבר שלך מולו, את הדירוג שלו וכמובןאת המראה שלו.

 

לפי סך כל הנתונים הללו, מתגבשת לה תפיסה ומתקבעת בתוכך: האם אתה אמור לנצח או להפסיד? תפיסה זו תלווה אותך לאורך כל המשחק וכמובן תשפיע על אופן החשיבה שלך ובהכרח גם על צורת המשחק שלך.

 

אם התפיסה האוטומטית היא שאתה מתמודד מול יריב חזק ממך ושאתה לא אמור

לנצח את המשחק, בהרבה מהמקרים החל מהפתיחה, היכולת האמתית שלך לא תבוא לידי ביטוי מקסימלי. מחשבות בסגנון של "הוא הרבה יותר טוב ממני", "אין לי סיכוי", "רק שלא אקבל בראש" יטרטרו במוחך והתוצאה הבלתי נמנעת תהיה חוסר לחימה, וויתור על נקודות ויכולת בינונית.

 

פעמים רבות מדי שמעתי את המשפט "הוא לא כזה גדול... יכולתי לנצח...". התובנה הזו מגיעה הרבה פעמים כשכבר מאוחר מדי. סימפטום נוסף בהתמודדות מול יריב עדיף, מתרחש כשמגיעים למצב של יתרון משמעותי על היריב. פתאום יתחילו מחשבות בסגנון - "רגע, מה קורה פה???", "אני על סף ניצחון!", "אני הולך להפתיע!" וכו'.

 

המחשבות הללו יגרמו לך, אוטומטית, לרצות לשמורעל הקיים, ללכת צעד אחורה, לחשוש מכל נקודה ולהיזהר פן תשמוט את היתרון. כתוצאה מזה, אתה מתחיל לשחק משחק הגנתי ונסוג, מוותר על הזדמנויות לתקוף, מחכה שהיריב יעשה את הטעויות. אתה לא יוזם ולא מפתיע, אלא עסוק בתגובה. התוצאה הבלתי נמנעת היא חזרה של היריב ובד"כ הפסד.

 

אם התפיסה האוטומטית היא שאתה מתמודד מול יריב חלש ממך ושאתה אמור לנצח

את המשחק, לעיתים תעלה להתמודדות בשאננות מסוימת או בלחץ גדול מאוד, הנובע

מהציפייה של כולם שתנצח את המשחק או הקרב בקלות. בשני המקרים המצב ילך

ויתדרדר ככל שהמשחק ילך ויתפתח ואתה לא תצליח לפתח יתרון משמעותי. פתאום

יתחילו מחשבות בסגנון של "אני לא מאמין שאני לא בורח", "איך אני מפסיד לאפס

הזה?", "איך אני מאכזב את כולם...?"

 

החששות הללו יגרמו לך לשחק על מנת שלא להפסיד ולא בכדי לנצח. כשמשחקים כדי לא להפסיד, לא יוזמים, מחכים לטעויות של היריב, כל נקודה שמנצחים היא רק הקלה ולא מוסיפה ביטחון. כל הפסד נקודה מגדיל את כדור השלג ואת סערת הרגשות. מכאן ועד להתרסקות הדרך קצרה.

 

סימפטום נוסף בהתמודדות מול יריב חלש מתרחש כשאתה על סף הניצחון. לעיתים,

תרגיש כאילו המשחק כבר הוכרע והסתיים, לפני שהוא באמת נגמר. מחשבות על ההתמודדות הבאה או על שמחת הניצחון והחיבוקים, יתחילו עוד לפני שהמשחק נגמר.

 

המחשבות על העתיד פוגעות תמיד בהווה. הן פוגמות בריכוז, פוגעות בדיוק ואתה

מתחיל להפסיד נקודות. כשתפסיד מספר משמעותי של נקודות, הביטחון שלך יתחיל

לרדת, הביטחון של היריב יתחיל לעלות, ויווצר מומנטום חדש ליריב. התוצאה היא

שהתמודדות שהייתה כבר גמורה נפתחת מחדש.

 

אז מה עושים? כרגיל, השלב הראשון הוא להיות מודעים לבעיה ולתופעות.

אני תמיד שואל את הספורטאים שלי את השאלה הבאה: כשאתה עולה מול יריב חזק ממך, איך אתה אמור להיראות? איזה יכולת אתה רוצה להציג? מה תהיה רמת העוררות והאנרגיה שלך? אחרי שאני מקבל את התשובה, אני שואל את אותן השאלות, רק על התמודדות מול יריב חלש ממך.

 

כשהם מגלים כי התשובה שיוצאת מפיהם זהה, האסימון נופל והפואנטה מתבהרת ומובנת. אין משמעות כלל ועיקר לרמת היריב שלי, לתוצאות העבר, לדירוג או למראה שלו.

 

עבור כל יריב, אני חייב לעלות ברמת עוררות ואנרגיה מיטבית עבורי. עליי להציג את יכולת השיא שלי, להשקיע את כל כולי בכל שנייה בהתמודדות ולא להוריד את הרגל מהגז עד שהיא מסתיימת.

 

אתם, ורק אתם אחראיים על היכולת שלכם! לא היריב שלכם. אתם יכולים לתת רק %100 וזה כל מה שנדרש מכם בכל התמודדות. אם תנצחו או תפסידו זה כבר לא בשליטתכם מכיוון שנתתם כל מה שאתם יכולים! היריב לא מעניין ואינכם יכולים לשלוט או לבחור בו. אתם העיקר, אתם יכולים לשלוט בעצמכם וביכולת שלכם, אל תתמקדו ביריב.

 

מרגע פרסום ההגרלה, הימנעו מלדוש בכישורי היריב שלכם בשלב הראשון ובחישובים מי יהיו היריבים בשלבים הבאים בתחרות. התמקדו בעצמכם, בכישרון שלכם, בהשקעה שלכם, בחוזקות שלכם ובשאלה - כיצד אתם מביאים את כל היתרונות שלכם למיקסום בהתמודדות. עשו הסכם עם עצמכם שאתם משקיעים את כל מה שיש לכם בכל שנייה בהתמודדות ונמצאים תמיד בהווה.

 

על מנת שתוכלו להשתלט על המנגנון האוטומטי באופן מוחלט ויציב וכדי לשנות את דפוסי החשיבה שלכם ולהתמקד בעצמכם, עליכם לרכוש ידע וכלים מעשיים באימון מנטאלי לספורטאים רציף ואיכותי. בהצלחה!

 

 

Please reload

אני איתך, כל הדרך להצלחה שלך! יובל לבסקי.